מה עושים כשאין מחר?
כשהיום מעורפל, וגם אתמול נראה כמו חלום.
האם קמים אל עבר השמש השוקעת בזעקה שתעצור?
או שמא מחכים בתקווה לעוד יום?
מה עושים כשאין מחר?
כשיש פתאום תאריך לנשימה האחרונה והמכרעת
האם מחפשים יד מלטפת שתרחם?
או שמא בורחים אל אותם תאים אפורים בתוך הדעת?
מה עושים כשאין מחר?
כשתו האחרון פתאום חסר משמעות, אך בשבילו אתה קיים
האם מנסים לנצל את הפירור האחרון של הרגע הנותר?
או שמא סוגרים עיניים ומחכים לסוף עולם?
מה עושים כשאין מחר?
כשפתאום הלב מתכווץ לנוכח הידיע שאתה את המחר הרגת במו ידך
האם מנסים להקל על הכאב עם עוד יריה באפלה?
או שמא מחפשים אחר הכנף החסרה כדי לעוף בתוך פחדיך?
מה עושים כשאין מחר?
והשמים מתכדרים עקב ענן בודד ומתכסים לפתע בחשכה כוזבת
האם זהו הענן האחרון שלי? ללא טיפת גשם אחת אני אלך?
ובלי טיפת כאב, בלי דימעת צער, אני פשוט עוזבת. |