היא תמיד חשבה שהוא ישאר בליבה - לעד.
היא תמיד חלמה עליה ועליו - הולכים יד ביד ומתאחדים לפני
כולם.
היא תמיד ידעה איזו שמלה היא רוצה - לבנה ומדהימה.
היא תמיד דמיינה את ילדיה מאושרים - עליזים ומזכירים גם אותו.
היא תמיד חשבה על עתיד ורוד - בשבילה ובשבילו.

עכשיו היא יודעת שהיא כבר תשכח אותו לעולמים.
ולא תרצה לשוב ולהיזכר בו כי הוא עשה לה רק זיכרונות רעים.
אולי יופיע אחר שיעשה לה אותם טובים יותר.
עכשיו היא כבר לא חולמת על שניהם כאחד, היא יודעת שכל אחד הולך
לדרכו, הטובה או הרעה, אבל כל אחד בנפרד.
עכשיו היא כבר לא יודעת  איזו מין שמלה היא רוצה, אבל בטוח
שכבר לא לבנה ומדהימה, כי עכשיו יש לה רק זיכרונות שחורים
שאולי אותם היא גם לא תשכח לעולמים.
ואולי בעצם הם יהפכו גם לטובים.
עכשיו ילדיה גם לא כל כך יהיו לו דומים, הם פשוט יראו אחרים.
ואולי אפילו יהיו  מאושרים.
עכשיו גם עתידה אולי לא יהיה כבר ורוד איתו,
אולי מישהו אחר יעשה אותו ורוד יותר.