|
את מסתכלת עלי
והפנים שלך אטומות
בעיניים שלך יש רק קרח.
את זוכרת איך פעם
הייתי דייר במחשבתך?
היום אני בקושי אורח.
את מדברת אלי
אבל הקול שלך מנוכר
והפה מנשב בי צינה.
את זוכרת איך פעם
היית שרה לי שירים?
היום כבר לא אומרת מילה.
את נוגעת בי
אבל עכשיו זה רק במקרה
והידיים שלך כה קרות.
את זוכרת איך פעם
היית מעבירה בי חום?
היום נותרו רק זיכרונות. |
|
|
כל אחד יכול
בסוף לעוף!
כל אחד יכול
בסוף לטוס!
ואני יודע!
זה חוקיי הזמן!
כך אמר לי בועז
הנקמן!!!
פקד צדי צרפתי,
בגניבה רק לצורך
ההמחשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.