|
את מסתכלת עלי
והפנים שלך אטומות
בעיניים שלך יש רק קרח.
את זוכרת איך פעם
הייתי דייר במחשבתך?
היום אני בקושי אורח.
את מדברת אלי
אבל הקול שלך מנוכר
והפה מנשב בי צינה.
את זוכרת איך פעם
היית שרה לי שירים?
היום כבר לא אומרת מילה.
את נוגעת בי
אבל עכשיו זה רק במקרה
והידיים שלך כה קרות.
את זוכרת איך פעם
היית מעבירה בי חום?
היום נותרו רק זיכרונות. |
|
|
אם תרצו אין זו
אגדה...
איך דפק אותנו
ההרצל הזה?
מאיפה אני אביא
לו פלאפל בחמש
שקל... הכי זול
שמצאתי היה
חמישה שקלים.
המלגזן הזועם
מתוסכל, (וגם
הצליח בלשון) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.