|
את מסתכלת עלי
והפנים שלך אטומות
בעיניים שלך יש רק קרח.
את זוכרת איך פעם
הייתי דייר במחשבתך?
היום אני בקושי אורח.
את מדברת אלי
אבל הקול שלך מנוכר
והפה מנשב בי צינה.
את זוכרת איך פעם
היית שרה לי שירים?
היום כבר לא אומרת מילה.
את נוגעת בי
אבל עכשיו זה רק במקרה
והידיים שלך כה קרות.
את זוכרת איך פעם
היית מעבירה בי חום?
היום נותרו רק זיכרונות. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.