ניקול עילם / יזכור |
צרחתי לחושך שלא יעלם
כי אם בוקר גם אתה תתרחק
נתתי מבט מתחנן לשמיים
שהלילה לא יפסק.
החזקתי אותך חזק
ציפורניים אחזו בעור
עיניים מודאגות לעבר הרחוב
שרק לא יוצף שוב באור.
שמש בגבעון דום
וירח בעמק איילון.
עם שקיעה באת אליי
כולך רועד ואש בעיניך
הסרת את הפחדים מעליי
אספת את כולי אלייך
פתחנו חלון לעבר הירח,
חתול יילל לו שיר הרס,
הלילה הוא בקושי זורח
עוד רגע יובס תחת שמש.
שמש בגבעון דום
וירח בעמק איילון.
אור בחלון.
ואתה
לוחש לי יזכור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|