[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בנאפולי יש עכשיו הפסקת חשמל, בביתה שבקומת הקרקע ב- SALITA
TARSIA יש אור נרות רך, כמעט ישנה היא חושבת, או אולי יש מילה
אחרת בשביל להגדיר מצב כזה חצי שינה שכזאת, קולות היא שומעת
אמיתיים או בדויים, צחוק מתגלגל.לא אמיתי, אבל בכל זאת
משכנע.מחר יומולדת, 29, רק שנה לפני שלושים, הגיל האימתני הזה,
היא משתנה עכשיו וכל רגע יותר, היא אשה, במלא מובן המלה, 'האשה
של אפאחד'.
הוא אמר לה ככה בפעם האחרונה שנפגשו עם הרבה כאב הוא אמר, היא
הרגישה אבל לא הייתה יכולה שלא להתמכר לכנוי הזה, ככה היא
מרגישה מן נאסטסיה פיליפובנה כזו, מיסתורית, לא צפויה
אינטליגנטית והכי חשוב מסוכנת .
לידו יש טלפון הוא מתאפק, אין צורך, לא עכשיו, ככה הוא יושב
לו, שש שעות של רכבת מהיכן שהיה רוצה להיות.
מחר יש לה יומולדת .
תאריך שכזה הוא חושב לעצמו שנה של הבדל בסך הכל רק שנה, זו היא
שיותר מבוגרת ואצלו מה בעצם השתנה מצד אחד הכל מהשני, כמה
צפוי, לא כלום. 'לא חשוב מה יקרה' היא אמרה לו פעם 'אני רוצה
שתבטיח לי שני דברים, יום אחד אני לא אהיה אתך ואני רוצה
שתזכור איזה איש גדול אתה' חיוך מר צף על פניו, 'ושני שאף פעם
אל תספר מחדש את הסיפור שלנו', תמיד היו לה חזיונות
אפוקליפטיים כאלה הוא חיבק אותה והבטיח, מלה של איש גדול, והרי
זה מה שרצה להיות.
היא כבר באמת עייפה אבל לא ישנה עדיין, מסביב החדר שלה, אותו
חדר שהיא כל כך אוהבת, מכושף קצת היא יודעת, חדר שקורים בו
דברים מיוחדים פה באור כחלחל הזוי הם עושים אהבה הוא נוגע בה
והיא מרגישה שזה זה.
היא מתעברת כל פעם מחדש, ובאמת אחר כך איחר לה המחזור ביותר
מחודשיים, היא הייתה קצת בלחץ, אבל כמו קסם שבוע אחרי שעזב,
הוא הגיע, הוקל לה אבל נלותה לזה גם מן תחושה רחוקה כזאת של
סוף.
מחר יש לה יומולדת .
היא רק נעשית יותר יפה ויותר יפה, יופי שהוא רק שלה.
ולמה בעצם שיהיה שלו? המחשבות הרכושניות האלה מביכות אותו איזה
טעם יש בהן, הרי אם תהיה שלו, לא תהיה יותר היא, 'האשה' במלא
מובן האשה, הוא הרי יודע 'האשה של אפאחד' ככה הוא קרה לה מתאמץ
לא לבכות, 'למה אתה לא בוכה?' היא שואלת אותו, הוא אומר שנמאס
לו מלבכות.
היא מניחה לו.
הוא בוכה.
היא לא זזה מסביב הכל שוקע היא לא יודעת אם התחושות האלה
אמיתיות או עוד אפקט מוזר של הפסקת החשמל הגדולה רעש שונה יש
בעיר כמו נאפולי כשאין חשמל אולי העיר האמיתית האחרונה, סוערת
ורועשת  מכח החיים האמיתי שבה, עיר לחזור אליה אמרה לו לפני
שעזב.
לא לחיות בה.

המשך אולי יבוא...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא הזיז לי את
הביצה השמאלית

אבל הימנית
דווקא התחילה
לקפץ.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/03 16:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צבי טל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה