פרח זעיר עטה הגן בקור
ניצן דקיק משבע למים ואור
עם קרן אור מכשפת - יד חמה מלטפת
ידו של הגנן הירוק מרימה ותומכת
בשחר מעורפל השקה הגנן והתבונן
אך הפרח בשלו כחוש ומתחנן
בשעת צהריים מבולבלת שילם הגנן בחלבו
והניצן הנבוך בהערצה זקף גבעולו
הנה כבר בין-ערביים ובחוץ בהיר
והפרח שם פורח וכבר לא זעיר
מקומות ראה, אנשים הכיר
ולעולם זוכר את הגנן בשיר
זה היה אלתור לכרטיס ברכה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.