כמה קצרים הם רגעי ההארה,
רב הזמן שמים לך מראה.
מה שנוצץ, תמיד מסנוור,
ברגע כזה, אין יותר.
כמה מתוקים הם רגעי ההשראה,
לרוב חושפים את הלא נראה.
מה שכואב, תמיד מסתתר,
רגע כזה לעד חוזר.
כמה קצובים הם רגעי ההמראה,
רוב הזמן את ילדה רעה.
מה שסבוך, תמיד מסתדר,
רגע כמו זה לשווא ממהר.
כמה נכונים הם רגעי ההכרה,
יש לך תמיד את הבחירה,
ממה לקחת ומה לתת
ואין שום רגע מלבד כעת.
נכתב, איך לא, בהודו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.