מבטיי תמיד פעורים לעומתך,
מעינייך ניבט רוך, טוב תכול
אהבה עדינה, תום זך
צחות בלתי ניתנת לתיאור.
חיוכך קורן
ופניי מקבלות כל
ארשת שתביע -
ברעב , ברצון
בתאווה עזה.
מגע ידך בגופי
הלחישות העדינות,
כמעט שורקות בתוכי,
מדגדגות...
אתה שזור בי,
מבטך הצלול
מפשיט את כל כולי,
משסע ממני את עורי
הופך בתוכי אש ודמים,
רוצה אני ללטף בידי אותך
ללגום עוד ממגע עינייך.
מתאווית לשאוף נשימותייך,
להשיק שפתיי בשפתייך,
לחוש את חום החיים הטמון בך
להידבק בך, להתערבב בך
להיות ניבטת מפנייך.
רוצה ללחוש בך מילות שירה,
לנשוך באוזנייך
לאמר שאני אוהבת,
ותמיד אוהב. |
