נוהגת במכוניתי החדשה,
מרגישה אופוריה מדהימה.
שומעת את המנוע נחנק,
מרגישה גל חום ענק...

נעה אחורה ביחד איתה,
אני נמצאת בתוך תוכה.
מרגישה הדף קל,
מנגבת מהשימשה את טיפות הטל.

דוהרת קדימה לעבר הזריחה,
אין תמרור שדורש עצירה...
גבול ברור לא קיים,
רגלי עזבה את דוושת הבלם.

הריפוד כה רך ונעים למגע,
מרכך כל קפיצה של פסי ההאטה...

מגיעות לצומת מרומזרת,
יש לי אור ירוק - לא מהססת,
לוחצת על דוושת הדלק,
מרגישה מעט חנק,
נגיע ליעדנו עוד מעט,
שתינו ביחד - אני ואת....

מגיעה למהירות עצומה,
פותחת עיניי לרווחה,
הדלק עוד מעט ייגמר,
זכר ממנו לא יישאר.

המחוג זז ללא כל שליטה,
עוד מעט והדרך תבוא לקיצה.
לוחצת על דוושת הבלם.
היה זה תענוג מושלם...

על המושב אני מרוחה,
מזל שהייתי חגורה.