שכחה סוגרת
על ערמת
זיכרונות
מאחורי דלת
זכוכית אטומה.
מישהו ארג
פתיתי חלומות
אל ערגת ריסים
דקיקים עדינים
סוגרים על ערוגות
עיניך.
בצד,
אין מקום
לזיכרונות.
אי אפשר לראות שם
ריסים ארוכים.
יש שם צל
ופס אחד של אור.
11/10/2003
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אולי תסגרי כבר
את הפה ותפסיקי
לגנוח?"
-זה אחי בפעם
הראשונה שריאתי
את הרענון לאתר
במה. (פינקי)
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.