|
שכחה סוגרת
על ערמת
זיכרונות
מאחורי דלת
זכוכית אטומה.
מישהו ארג
פתיתי חלומות
אל ערגת ריסים
דקיקים עדינים
סוגרים על ערוגות
עיניך.
בצד,
אין מקום
לזיכרונות.
אי אפשר לראות שם
ריסים ארוכים.
יש שם צל
ופס אחד של אור.
11/10/2003
|
|
|
אם הסלוגנים שלי
היו גרועים יותר
הם לא היו
מופיעים כאן,
ואם הם היו
טובים יותר לא
הייתי כותב אותם
כאן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.