דנה כרמון / אשליה |
מושרשת לחיי כעלוקה.
מוצצת את כל תקוותיי,
מטפחת היטב את ציפיותיי.
חוסמת את עורקיי
ומשתקת את רגליי.
אם הייתי נבונה,
אולי הייתי רואה,
רואה כי אינך יותר מעלוקה.
העלוקה שלי בתוך אגם השתייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|