|
כבר לא מבקש משאלות מכוכבים שנופלים
כי יותר מדי נפלו ואת עוד לא איתי
כבר לא אומר לאנשים כמה אני אוהב אותך
אפילו לא לחברים הכי קרובים
דבר אחד אף פעם לא הבנתי
איך זה שתמיד כשיש גשם הכל חוזר להתחלה?
ואתה חוזר לגעגועים,לשינאה ולכאב
להרגשה שאתה תכף מתאהב
כבר לא מבקש משאלות מכוכבים שנופלים
כי מרוב בקשות הם כבר מזמן לא שומעים
כבר לא בוכה לאנשים כמה שרע
שוכב לבד בחדר בוהה אל התיקרה
ורק דבר אחד בטוח לא הבנתי
איך אפשר לחיות עם כל הכאבים
ואתה חוזר לגעגועים, לאהבה, לחברים
להרגשה שעוד רגע כולם נעלמים |
|
|
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...
-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים")
תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.