|
לפתע
ללא כל אזהרה מוקדמת
מאסה נפשי בבשרי
ורצתה לצאת לחופשה
וכשלא הצליחה לצאת לבדה
הפעילה תוכנית הרסנית
כשאני מסומן כמטרה
ראשון בגד השיער
משאיר אחריו שובל מוזהב
נרקבו גם הציפורניים
כעלים בסתיו נשרו יחדיו
הרגליים החלו לדדות
נגררות מתעוותות מתרסקות
נשארתי עומד על הזין
עדיין גאה
אך כלום לא רואה
ללא דמעות ובלי חשש
התיבש התפורר לו האף
אוזניי התבלו והפרישו תוכנם
נימים, רקמות וכל מה שניתן
ידי משלחות עצמות לבנות
מחבקות מלטפות לסתות ארוכות
עם השיניים בניתי מגדל
אשר שם תוכל נשמתי לשכון בהוד והדר
ורק הלב המסרב לעובדות
בועט בצלעות מחרחר מלחמות
אהבה היא נשקו תקווה חייליו
אך לבסוף הוא מבין שהפסיד את הקרב
אור בוהק נוצץ בקצה המנהרה
נפשי עם סודה נשארה לבדה. |
|
|
"בהתחלה חשבתי,
'טוב, זה רק
סלוגן אחד. רק
אחד לא יעשה
נזק.' אבל אחרי
הסלוגן האחרון
הם אמרו לי: 'מה
דעתך? רוצה עוד
אחד?' אז חשבתי
'בטח, זה רק עוד
סלוגן אחד...'
אבל הם המשיכו,
עוד ועוד
ועוד!!!"
מתוך: "איך
התמכרתי
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.