דניאל נורוק / עושרם של עניים |
וכשחיפשתי את הדרך כדי לשכוח
רק נותרתי לבדי ומתוסכל.
רק ניסיתי להתיר את סבך הקשר
וכשפניתי אל השלט, שהורה ליציאה
כבה אורו, נסגר השער ולבסוף אבד הקשר.
אל האמנזיה, שחשקתי בה יותר מבזהב
כדי לא לזכור את התחושה כשעוד הייתי מאוהב,
אך בעמקי הנשמה רוצה לשוב לעינויים
אל מחוזות קסומים של התרגשות ולב פועם
של ודאות רק בהווה ולעושרם של עניים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|