תולשים אדם
מאישיותו
מהרגשותיו
מחושיו

תולשים אדם
למען המדינה
המולדת
ההגנה

תולשים ואומרים
נחזיר עוד שלוש שנים
תן את התרומה שלך
ותחזור לעצמך.
וכולם עושים את זה
ומשתפים פעולה
ונותנים להתלש
וגם תולשים בעצמם.

והנה אני
שתמיד מנסה להשאר אני
גם אני נתלשת
וגם אני מאבדת שליטה
כי ככה.
כי צריך לתרום שלוש שנים למדינה
למולדת.
והאמת, כמה שאני רוצה לתת
אני כבר לא רוצה.
אני רוצה רק לברוח.
כי הם שכחו מה זה רגש
ושכחו מה זה אישיות
ושכחו שאני נגד
ואני לא רוצה לתרום כי זה חובה
אני רוצה לתרום בדרך שונה.
באהבה.
בערכים.
במה שבאמת חשוב.
ואני יודעת שצריך צבא.
וצריך הגנה.
אבל אני לא מצליחה לקבל
ולא מצליחה להבין
וכל כך כועסת
שאני בחרתי בזה בעצמי
ואני עדיין בוחרת להמשיך
ואני רואה איך כולם עושים את זה

בלי רצון
בלי אמונה
בלי הבנה

נלחמים מלחמות של טיפשים
לא מלחמות של עצמם
מלחמות של פוליטיקאים
של דתות
של אמונות שלא שלהם

אבל עדיין נלחמים

ומאבדים את עצמם

ומה שהכי מפחיד זה

שלא כולם יחזרו

פיזית
או נפשית.

15.10.03