נמאס לי.
נמאס לי ממך, נמאס לי מהאהבה, נמאס לי מכאבים, נמאס לי מהחיים
אתה לא שווה אותי! אתה פשוט לא!
נמאס לי שאתה יורק לי בפרצוף,
יודע לקחת ולקחת, אבל לתת?! כלום!
אתה כזה אפס! אתה כל כך לא שווה את מה שעברתי!
כמעט שנה, שנה, אתה קולט כמה בזבזתי?! שנה בשביל אחד שלא יודע
בכלל להעריך אותי!
ובשביל מה כל הדבר הזה? בשביל שאתה תמצא איזו מישהי שאתה בכלל
לא מכיר, תרצה לצאת איתה, אבל תחזור שוב אליי בשביל להרחיב עוד
ועוד את האגו?
אתה יודע מה,
אתה יכול לצחוק!
המון... כמה שאתה רק רוצה!
מי אתה חושב שאני?
הבובה שלך? שכשצריך, יש אותי לשחק איתה, טוב מאוד, לעשות לה
עוד סיבוב בעולם שכולו חלומות,
אבל כשנמאס לך - כמו ילד קטן - זורק וממשיך הלאה.
אתה חושב שאין לי רגשות?
שאני לא נפגעת ממך?
אתה יודע מה, כבר לא!
כי אם אתה חושב שאני אמשיך לחלום, אתה טועה, וטועה בגדול!
אני כבר מזמן לא אותה ילדה קטנה מלפני שנה, שכל דבר שהיית עושה
היה גורם לה אושר.
אני מזמן לא אותה אחת שהייתה בוכה על כל שטות שהייתה יוצאת לך
מהפה, אפילו אם היא הכי לא בכוונה.
אני כבר לא מטומטמת, ונמאס לי שאתה משחק בי!
אתה כמו כולם!
בדיוק כמו כולם.
אתה יודע לקחת ולקחת, העיקר שתצא מזה עם הרגשה טובה.
אבל לתת? אשליות! זה מה שאתה יודע לתת, רק אשליות.
חלומות, פנטזיות, רגעים מתוקים, שיגמרו בבכי מר.
וזה עושה לך טוב, זה עושה לך כל כך טוב.
כי עכשיו אתה יוצא גבר, כי עכשיו כולם ידברו על זה שבוע שלם,
איך עשית ככה, איך דברת ככה.
ואני, אני אשב בצד, אסתכל.
ואמשיך, אמשיך לחלום, אמשיך לספוג עוד ועוד אשליות, אמשיך
להאמין שיום אחד תבוא כמו אביר על סוס לבן ותיקח אותי לתוך
איזה חלום ורוד, שיום אחד עוד נהיה ביחד, גם אם זה יקרה בעוד
שנים.
אבל בינתיים, כל מה שקבלתי ממך זה רק אשליות, כשהיית צריך את
האגו הגברי שלך לצידך.
אני יודעת שלא אהבת אותי.
אני יודעת שלעולם גם לא תאהב.
אבל למה אתה חושב שאני המשחק שלך?!
נמאס לי להיות המשחק שלך!
אני מקווה שתקרא כל שורה ושתבין, תבין שאתה לא כזה שווה.
כי בנים לעולם לא שווים דמעות של בחורה, ואם הם כן שווים - הם
לא יתנו לה לבכות...
אבל עליך בכיתי, ובכיתי המון.
אז אולי, בעצם, אתה בכלל לא שווה את הדמעות האלה?
כי אני לא בובה של אף אחד!
גם אם בובה וגם אם לא,
המונולוג מוקדש לאחד שעשה אותי בובה,
לאחד ששיחק בי במשך תקופה,
ל"יחיד המיוחד" שאהבתי נורא
אבל הבנתי שאני לא אהיה בובה,
לא שלו ולא של אף אחד... |