תנצל אותי עכשו אני אומרת
את גופי, את נפשי
את תמימותי, את אי בגרותי
כי אנחנו צעירים
מדוע אנו נזהרים, מצטערים?
הצער לא צריך להיות בינינו
החרטה - לא מנת חלקינו
לא צריך לחשב הכל
אני אומרת
לכי על פי צו ליבך.
לאן שינחך -
לכי.
על פי משנתך
אמונתך
אהבתך
לפי אהבתך (אליו)
- לכי.
ואם ליבך בליבו
ויצריך ביצריו
לכי -
עכשו.
כי לא יהיה מחר
המחר הוא מאוחר
רק זה הלילה לך נותר
ליל מחר לך לא מותר.
כיוון שלא תוכלי לחזות אם בליל אמש
כבתה בליבו קרן השמש (שלך)
לכי -
עכשו.
הסירי בגדיו מעליו.