|
אתמול צעקתי בשמך
שוב ושוב ושוב-
הורסת עצמי
מביישת עצמי בפני כולם
רק אתה לא רואה
אתה שוב לא פה
נעלם
הקאתי כאבים מיותרים
על פחדים
ועליך
רוקדת בלי להפסיק
בוכה ונשברת
נתפסת בחולשותיי
ולא מרגישה לכודה-
יודעת שמחר אני לא אצליח
להסתכל לכל האנשים האלו
בעיניים
יודעת שאתעורר לתוך סיוט
אני לא אצליח לזוז מכאב
וממשיכה
והכלום
שורף ואוכל אותי מבפנים
ואתה
הורס אותי מבחוץ. |
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.