עידן סימון / פרידה בתחנת רכבת |
כשהרוח נושבת על פנייך בתחנת רכבת ישנה.
ואז תפני את מבטך אליי, ותגידי לי כי נגמר,
או התחיל, או אפילו לא.
ואז תפני את ראשך לאיזו נקודה מרוחקת, והרוח תנשוב
לתוך עינייך הפקוחות, יסיט את שערך אל מאחורי האוזניים.
ונשב בדממה עוטפת ונחכה לרכבת,
ותחייכי לעצמך חיוך קטן בזווית הפה,
או תבכי בשקט עם דמעה קטנה
או אפילו לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|