|
האלימות המקרוסקופית מתמוססת עוד
היא כרסום נידח בלבד במעבה קרחת יער מוריקה.
יסודות האהבה מתרחבים ויציבים אפשר לטלטל, מאום לא נופל
הדם משייט חם סמיך ומתוק בוורידים
וקר רק בחוץ בפנים מתחמם מתחמם
טשטוש חיובי אוחז בי מאז שאתה
יהיר וצנוע איתי. החוץ אינו קיים כשאני
הישראלית
ניצבת לפתח ארבעה בנובמבר שנת אלפיים ושלוש
שמונה שנים ובראשי רץ נדהם האושר שלי הפנימי מצווח דומם -
האהבה?
יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה? לא.
הקטעים המודגשים לקוחים מנאומו האחרון של יצחק רבין ז"ל
בהפגנה שקדמה לרצח. |
|
|
איך אני יודע אם
סלוגני אושר?
ואיך אדע אם הוא
מאושר? מי ידע
חייו של סלוגן.
באם תצבטו, לא
ידמם? באם
תקראנו בקול, לא
ישמע משעשע
קמעא? ואם כן,
האם זה משנה
משהו? מי ידע?
מי ידע? מי
יפתור את
החידה?
חצי מצרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.