|
ארבעה ימים
שבוע
שנה
תמונות
שריקות הרוח
מכים בגופי
מערבולות עננים בצווארך
עושות לך גשם מתקתק
פתיתי שלג נמסים בתוכי
בוקר
אצבעות מלטפות את עור המשי
חורכות בבשר הקר
ליטופים שקטים בחדר הרחב
רוח גשם פורטת
שקט
ילדה גדולה
גדולה קטנה
כל כך יפה
עד שכואב
מצלמות
מצלמות צל מוות
צל מוות מתוק
אל רצפה מדממת
פועמת
דוחפת לשוא
מצלמה מה
צל למה
למה
צל
משחקים
רק אני יכול לתת לזה משמעות
ורק את יכולה לתת לזה מבט
רק אני אוכל לפרוש לשעה
ארבעה ימים
שנה
בוקר אפלולי זורח
עלינו
שרפתי לך עץ
שרפתי אותי בתוכו
מילים בודדות, אפר
כמה רציתי להיבלע
נבלעתי |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.