היא תקרא לך 'ממוש'.
בבוקר, במיטה, בלילה, בבוקר, לפני שתצחצח שיניים, אחרי שתתגלח,
לפני שהיא תתאפר במראה הקטנה במקלחת.
רק ממוש. לא וריאציה אחרת, ממוש יתלבש לה בדיוק על דמות החבר
הקשוח והשרמנטי.
לפני שתכין לה קפה, אחרי שתחדיר גללי ג'ל לשיערות הקצת-פלטין
שלך.
אני לא מאמינה שאני עוד כותבת עליך. חשבתי שאתה מת. תמיד, תמיד
המתים הם אלה שמפתיעים הכי הרבה.
שתי טריקות, בוקר טוב, הולכים לעבוד.
אני מתארת אותה מגיעה למשרד הקטן והממוזג שלה, עם הפסים
הבלונדיניים החדשים בשיער שמשדרגים אותה, ללא ספק.
תניח את התיק האלגנטי שלה בארונית, תיישר את תג-השם על קצה
השולחן. תכין כוס נס עם שתי סוכר והרבה חלב (היא צריכה להיות
שונה ממני בהכל), תקליד על המחשב באצבעות דקות, אצבע אחת
במיוחד, סופרת ימיה עד שתונח עליה טבעת זהב לבן מעוצבת, זו
שתנצנץ בעיניה יותר מאשר על היד.
קול נשי. הרבה עדינות. כתפיים צרות יש לה, היא בסה"כ נראית
ילדה. לקוחות צעירים, היא תחייך אליהם בהזדהות, 'כן, גם אני
וחבר שלי עומדים להתחתן בקרוב'. תתקשר אליך שבע פעמים בשלוש
שעות אבל תזהר לא להטריד יותר מידי (כבודו אוהב ספייס), מצד
שני גם לא לשכוח להזכיר לך שהיא 'אוהבת אותך, ממוש'.
סוף יום, צהריים יותר נכון. היא תטוס הביתה במכונית הקטנה והלא
חדשה שקנתה זה עתה, תבשל לך ארוחת צהריים חמה ותשב
לצפות בטרילוגיית 'ריקי לייק' עד שתגיע הביתה. אולי תתעכב קצת
בדרך, והיא בנתיים תקפוץ לבקר את אמא.
אתה מגיע למשרד הממוזג עוד יותר שלך, פינה קטנה ממוחשבת
ומאובזרת, עם תמונות של בלונדיניות שזופות בחוטיני,של הכלבה
שלך עם בקבוק מים בפרופיל, ושל שניכם מחייכים ומחובקים. תמונה
שלנו אף פעם לא היתה שם, רק של הכלבה.
תכין שחור, תקבל שיחות, תצא, תחזור, בעיקר תצחק על כולם. מי
עושה את זה טוב יותר ממך?
תכתוב לי, תכאיב לי, מי עושה את זה יותר טוב ממך?
תקפוץ הביתה לצהריים אבל בדרך תעצור לפגישה.
תעצור לי מאחורי הבית וקח אותי לים. תשמיע לי שירים מלוחים
שפורעים את השיער ברוח קשה, תחבק אותי ותיתן לי להירטב מהדמעות
המחניקות שלי. אני מרגישה אותך לידי וזה עושה לי את היום.תחבק
אותי ותיתן לי להאמין, מה זה משנה, חצי שעה ואתה בבית, אתה לא
חוזר להיות לבד,הכל עובר.
תגיע, תפתח את הדלת, נשיקה. תתעניין בחברה שלך, תשאל איך עבר
היום. היא תגיד שהיא עייפה ושתעשה לה מסאז' ברגליים.
תחייך. אתה תוציא מיץ ענבים, חומוס וסחוג, היא תשים בצלחת אורז
וקציצות שבעצם אמא שלה שלחה, וסלט כרוב חמוץ מידי.
היא גם תפנה אחר כך.
כדי שהאוכל יירד תשכב על הספה החומה בסלון, זו שהיתה שייכת כל
לילה לסבתא שלך שכבר מזמן לא מבקרת שם.
היא מיד תקפץ לצידך, תשתרע, תחכה שתפרוס זרוע מקועקעת שתעטוף
אותה. קווצת שיער בלונדינית תונף ותתמקם לך על הכתף.
אידיליה.
תוך כדי סרט על גוף האדם בערוץ 8, היא תתחיל לנקר לך קצת
בצוואר, ללחלח אותו בנשיקות מזדמנות קטנות וחודרניות, תתחיל
להניע את גופה הצנום לצידך, תנסה לגרום לך להרגיש אותה.
הנשיקות שלה יהפכו רטובות יותר, נושכות יותר, ובחצי סיבוב היא
תתמקם חצי עליך חצי על צידה, תגיע אל שפתיך היודעות, המוכנות,
תמצוץ אותן בהנאה ותלקק. לשונותיכם יחברו ויטעמו זה את שאריות
האוכל של זו, תהנו מכל סיבוב. עניין של רגעים. ידיים מושלמות
היו לך, אני זוכרת. הן יטיילו במעלה הבטן הקטנה, מתחת לחולצה
סגולה דקיקה, ימששו חזייה מרופדת, B 70, המון פרחים. היא לא
תחכה, בתנועה זריזה תקלף את החולצה מעליה, תפתח את החזייה
ותזרוק על השטיח. יד לעבר החגורה שלך, ג'ינס גדול מידי, ארבעה
כפתורים, אחד תמיד נשאר לא רכוס. אתה עוזר לה להוריד. תחתוני
טנגה, מכנסיים שחורים נפתחים, חוטיני לבן, ריקמה עדינה, חולצה.
היא ממששת חזה שרירי ושעיר למחצה, מלטפת גב חזק מקועקע פעמיים,
הכל על הריצפה. אתה אוחז בה, ממקם אותה על השטיח הכתום, גוהר
מעליה, נכנס. אתה מביט בה במבט מאופק. עיניים מזוגגות יש לה,
אוי, כמה שהיא אוהבת את זה.
היא מלטפת אותך תוך כדי, מחזיקה בזרועותייך השזופות, קושרת
רגליה המגולחות למשעי מאחורי ישבנך המוצק. אתה נאנח עליה, היא
נאנחת איתך, אוחזת בשיערה, בולעת צעקה שקטה. אתה תופס את
אמותיה הדקות ומצמיד לראשה, אתה יודע שזה עושה לה את זה.
חיוך, חיוך קטן, מתגבר. הנה זה הולך ומתגבר. אתה עוצם עיניים,
היא מפרידה שפתיים, מעבירה אצבע על הלשון. אתה מגביר, היא גם,
הנה, אתה עומד לגמור. אתה מודיע לה בקול רועד, מרעיד - 'אנייי
עומממד לגמממורר...'.
היא לא, אבל זה לא משנה. היא נהנתה בכל זאת, מאוד. 'חכי, אל
תזוזי', אתה אומר לה, וקופץ לשירותים להביא מגבונים לחים.
מתחבקים, היא מזכירה לך שאתה הכי חשוב לה בעולם, שהיא ממש מתה
עליך, וממש מתה שתגיד לה שאתה גם. אז אתה אומר לה 'גם אני'. זה
לא מספיק לה, אבל לא נורא. היא נהנתה בכל זאת, מאוד.
אתה נכנס למקלחת זריזה, היא לובשת בינתיים את החולצה שלך.
פלאפון, משקפיי שמש, מפתחות. נשיקה אחת לפני הדלת.
לפני שאתה מספיק להגיע לאוטו בחנייה, לפני שאתה מספיק ללחוץ על
האזעקה, היא תקרא לך, תסתובב.
'אל תשכח שאנחנו הולכים היום בערב לראות אולמות, טוב?
אני אוהבת אותך, ממוש'.