בליינד גוארדיין / געגוע |
בוהה בבהלה על האור השמימי שכבה,
על גשר בין חלום וחרדה
האהבה לשמש לחזור מחכה.
כשנר הלבנה נחבא בעננה
נמתח ליבו באותה חשכה,
הדמעות כנצח מתרכזות בנקודה
אליה שוב חומקת הנשמה.
וכשנופל הליל לרגלי הזריחה
עמוק בעיניה שוב הוא נשבה,
כשובל כוכב המתפוגג בשנייה
כך החושך נמס מקרני החמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|