דן תאומי / קמילה |
עטויה במיטב השמלות.
אפסע לצידך ידידי היקר
ואנוח בכל קרן רחוב.
עגיליי התלויים על אוזניי הכרויות
יקשטו זכרונות אבודים
וליבי הדווי יתרגל קריאותיו
למשמע הכלבים הנובחים.
הולכת אני וקמלה,
גם מקלי כבר איננו בריא,
האם ייוותר לי עוד חסד אחד
לחוש במגע אהבים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|