[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתמול, אחרי שכיסחתי את הדשא- הלכתי להתקלח.
התפשטתי לאט- פריט אחר פריט.
כל בגד שהורדתי הנחתי בצד בערימה מסודרת.
חשפתי את גופי החם לאויר הקריר בחדר האמבטיה וכבר הרגשתי
הקלה...

אח"כ עמדתי מול המראה ובחנתי צלקותיי-
צלקות אהבה- מזכרות מעבר מתוק,
צלקות ילדות- של תאונות טיפשיות,
צלקות שנאה שהותרתי בי-
לבנבנות או ורודות- תלוי בגילן.
משולש לבן ישן על החזה-
חרתי בבשרי ברגעי שנאה.
צלקות חדשות הפותחות אחרות-
כאילו מבטלות כוחן ומשמעותן באמצעות החידוש שבהן.

את הצלקות שלי אף- אחד לא יכיר.
אני שומרת אותן לעצמי.
אולי כי לכל צלקת על עורי מקבילה בלבי-
עמוקה ועדיין מדממת.

לא מוכנה לחשוף את בשר- לבי העירום לציבור הרחב, עדיין לא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שאלה: בחד אופן
מותר לדבר
בפלאפון בלי
דיבורית ?

אחד שמתלבט
וזקוק לתשובה
מיידית


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/01 21:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זו אשר זוכרת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה