פעם ראשונה שהיא מעשנת, בחיי! איך היא מחזיקה את הסיגריה-
אצבעות רופפות, פה פעור, לא מדברת- משחקת עם העשן.
היא כותבת אותיות דמיוניות באצבע שלא נוגעת- מנסה להגיד לי
משהו.
אחרי מה אני הולך? המבטים לא מתנגשים, היא משחקת בדמיון,
יודעת
הכל טוב ממני.
"זה  משמעותי?" היא בוחנת אותי, הסיגריה עדיין בוערת ואני לא
עונה.
נחושת, כתום ואפר על הגוף והפנים- אין בה עצלות ולא ייאוש או
דאגה.
אני יודע- לעולם לא תהיי שלי.
האדמה נצבעת אפור- עוד ועוד, היא לא מחפשת.
אני יושב מולה והנשימות סדירות, משחקת בשיער, חצי מבט,
כמה פשוט לאהוב אותך.