הדס סלמה / רגע עצוב |
אני רוצה שהבטן שלי תבכה
שהידיים יזילו דמעות
אני רוצה להירטב, להיסחף, לטבוע בדמעות.
כשאבדו לי הכוחות, אבדה נשמתי,
אבד לו הניצוץ
עייני, כבר לא דומעות.
שתיקה גדולה מכונסת בבטני
ואני כולי באפלה נוראית...
כמה עצב, כמה אהבה,
לאן היא הולכת?, ומאין היא באה?
לא נותר לי דבר...
לא נשימה,
לא מחר,
בלי חיוך ובלי דמעה
אני בוכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|