[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היום אני בן 20.
טוב, לא היום אלא אתמול, אבל עדיין.
כולם התקשרו כדי לאחל לי מזל טוב ועד 120 וכל מה שאני רציתי
לעשות היה לקבור את עצמי בכרית ולהתעורר שוב בן 16.
רק האקסית המיתולוגית שלי (זאת שהייתי איתה שנה ושתיים) לא
התקשרה. ועוד שלפני חודש, כשלה היה יומולדת, התקשרתי לאחל לה
מזל טוב. מה גם שלפני שלושה ימים פגשתי אותה בקניון והיא אמרה
שביומולדת שלי היא בהופעה של משינה.
כלבה!
אף אחד גם לא הביא לי מתנות (חוץ מחבר שלי מהטירונות שהביא
תקליט) וזה בסדר כי אני אמרתי להם לא להביא כלום, אבל לא ידעתי
שהם באמת לא יביאו...

כשהתעוררתי אתמול נראיתי יותר מבוגר במראה...  אולי זה רק
הזיפים...
צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר, שם חיכתה לי יעל, בחורה שפגשתי
לפני כמה ימים ונשארה לישון (לא קרה כלום אבל עדיין היה
נחמד).
היא כבר הייתה לבושה ואמרה לי שהיא חייבת ללכת כי אמא שלה
דואגת. ככה זה עם בנות 16...
היא הלכה ואני נשארתי עם הוויסקי ששתינו אתמול בערב. מזגתי
לעצמי כוס, הוספתי קרח והתחלתי לשתות. לקח לי שעה של צ'יקלוק
בטלוויזיה כדי לסיים את הכוס ואז אמא חזרה הביתה.
היא שאלה למה יש ריח של אלכוהול ואז למה יש לי כזה פרצוף
אדום.
ואז היא התחילה לצעוק...  הרבה...  לא זוכר מה בדיוק, אבל היא
בטח האשימה שוב את אבא שלי ואת היותינו רוסים.
מזל שהייתי שיכור, אחרת הייתי נעלב, כי לדעתי היא הוציאה עליי
את כל מה שהצטבר בשנה האחרונה, אז פשוט ישבתי והנהנתי.
כשהיא נרגעה קצת, שאלתי אם היא סיימה וחזרתי לחדר.
ישבתי (יותר נכון ניסיתי לשבת ואז התייאשתי ונשכבתי) והקשבתי
לתקליט שהביאו לי. אמא נכנסה לחדר והתיישבה לידי.
היא אמרה שלא מפריע לה ששתיתי, אלא שעשיתי את זה כל כך מוקדם
על הבוקר. היא גם אמרה שאני כבר ילד גדול וש-20 זה גיל רציני.
אני שונא כשהיא מדברת ככה!

בערב נסענו ל"דולפין", מסעדה יוקרתית בעיר. היינו אני, אמא,
אבא ומרינא, ידידה שלי.
אבא כל הערב הקניט אותי שסיימתי לו את כל הוויסקי. אמא דיברה
על כמה שאני גדול ומרינא רק זיינה בשכל על הבעיות שלה בבית,
בצבא, בעבודה ועם חבר שלה שהיא מנסה לזרוק כבר שלושה חודשים.
אני רק ישבתי ואכלתי סטייק (יומולדת אחרי הכל).
היה ממש טעים וכשסיימנו הלכנו לטיילת.
הסתובבנו קצת וחזרנו הביתה.
באותו יום הלכתי לישון לבד. זקן וממורמר. בודד ועצוב.
פשוט לבד.
אבל זה בסדר, כי אני אמרתי שאני לא רוצה שיעשו מהיומולדת שלי
עניין גדול...  ממתי אנשים מקשיבים לי?!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה דעתך על...
אגדה?

הגורו יאיא
משלים משפט
שהרצל לא מצא לו
את הסוף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/03 2:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל ז'יטניצקי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה