כבר מזמן רציתי לכתוב לך,
לכתוב עליך.
זהו שיר הלל.
לא לשינאה, לא לבחורה,
לא לאהבה.
אלא לחברות. חברות אמת.
אתה כה חכם.
רק בדיעבד אני רואה את
טוב עצותיך.
חבל שלא שמעתי בקולך לפני
כל כך הרבה זמן.
כשאחרים התייאשו, אתה לא התייאשת.
לא וויתרת, הכרחת אותי לחזור למציאות,
להסתכל במראה.
ועל כך אני מודה לך.
אומרים: "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה".
אז אם כך, אין אדם נפלא ממני ביקום.
והנה, עוד מעט, עוד רגע קט אתה חוזר.
תעבור שוב בשערי העיר ותהיה לסוסי הנאמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.