רווית דן / ארץ הנדודים |
עוד שתיקה של צעקה
ורציתי עוד טיפה
להיות בארץ הנדודים,
שם הכל עוד אפשרי ואת עדיין צעירה
והעולם של הגדולים אותו הדחקת
כמו הזמן שהצטבר,
והוא צועק לך כמו כולם
והוא יודע את נפשך.
הזמן אשר טייל ונשא אותך עליו
טיפס איתך אל ההרים
איתו נדדת בדרכים
איתו מצאת לך אהבות
וגם גדלת.
עוד מבט אחד לראות
ולהרגיש את האוויר -
שיש בארץ נדודים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|