הוא הביט בעולם,
מחפש להבין ולראות.
צימאון של ריגוש של שקט,
זיק בעיניו, לאן צעדיו,
מנגינה מתוכו שוב צועקת.

והזמן בשבילו כמו דומם איתו בחדר,
והדלת פתוחה ומספרת.
רוחות כמו החופש, כמו מעוף של ציפור,
נגיעה של מטר על הדרך.

עומד על אדמה משתנה,
גם מראות העולם משתנים.
בלי גבולות שסוגרים, בלי כללים.
מי אמר איך צריך לשוטט בדרכים,
מי אמר שאתם היודעים?

ואתה שמבין את השיר,
מחייך בליבך החופשי.
גם הדרך חייכה וסיפרה
את סודות החיים שלך.

מי אמר איך צריך לשוטט בדרכים,
מי אמר שאתם היודעים?