מה שמפחיד היא השקיעה המלכותית אל תוך הכעס המתנוון
שאין ביכולתי לשלוט בתזוזתו אל פאתי ההווה
וכמו תהליך התפקחות מהקיצים,
כך גם מלותייך מפקחות משיכרון אהבה
ועד כמה נעלה הוא התהליך,
תהליך ההתרוקנות שלך מלבי, כל עוד הוא שיקרי .
מרפקי קבורים באדמת חזיונותיי הפורייה, מתוך ייאוש,
ובסופו של יום רק אתה והיא בדמיוני וגם אני
וגם אני שם ביניכם,
בצורת חלקיקים מזככים בלתי נראים
שנועדו להשהיית ההמשכיות
וכשאתעייף אנוח בנקודות ההיעצרות ואתפלל.
אל תמשיך הלאה, אל תמשיך הלאה,
על אף השקיעות המפקחות, והתהליכים השקריים,
הבט לאחור, הבט אליי.