למה אני כל כך פוחדת? שאנשים ילכו. שאני לא אספיק. לא ארצה.
למה? מאיפה, לעזאזל, זה מגיע? כל הרצון להיפתח, ובאותו הזמן -
הדחף הענקי הזה להסתגר. לנסות להבין מה אנשים מוצאים בי.
הערכה? מעריכים אותי? למה? מה יש בי? יצור מפוחד, שבכל טיפת
אכפתיות שנופלת עליו, הוא מנסה בכל הכוח לאחוז חזק, ולעולם לא
להרפות. נשר חזק וגדול, שכשכבר מוצא חתיכת משהו, אוחז בה בכל
הכוח. מה אני רוצה בכלל. מה יש לי. יש לי כמה חברים. כמה
קרובים. ויש לי את עצמי. אף פעם לא ידעתי להסתפק בעצמי. תמיד
פחדתי שאני לא אספיק לי. כל הזמן, כל הזמן חושבת מה יש לי.
רשימת מלאי של חיי. ולמה? אם משהו או מישהו ברשימה לא ימצא חן
בעיני, אסלקו? באמת? אני מסוגלת לנפות בכלל? להגיד "זה לא טוב
לי" וללכת? למה אני כל כך פוחדת, לעזאזל. ולמה אני לא יכולה
להשלים עם אפילו להתמודד עם הפחד הזה, בשביל אנשים אחרים.
בשביל מקס, למשל. בשביל ענת. אנשים שלא יודעים איך לבקש אותי,
כי אני בעצמי לא יודעת כמה אוכל לתת. מה כבר יש בי. לתת. לקחת
אני יכולה? גם זה לא. רק לקוות, ולהחזיק חזק-חזק בכל טיפת
חיבה. בכל ליטוף הכי קטן. ואז, עוד לבכות חזק על כמה אני רגילה
לבדידות. כמה לבד לי. אבל אפילו את זה אני לא יודעת. אפילו לבד
כמו שצריך לא נתתי לעצמי אף פעם להיות. תמיד לרצות אחרת. תמיד
להצטרך כתף או צוואר. או שפתיים. או סיפוק וחום מיידי כזה או
אחר. רגעים. אולי אושר. האם אני מאושרת? לא חושבת. לא יודעת
אפילו למה. לא חסר לי שום דבר. וחסר לי כל כך הרבה. למה אני לא
מרגישה כאילו לחיים שלי יש שורשים. הם לא הולכים לשום מקום. כל
כך פוחדת. בבוקר יראה הכל יותר טוב. בטוח. קצת ציניות. מרירות,
אולי. צריכה כל כך ללמוד להיות לבד. מדי פעם להיאחז במעקה כזה
או אחר. לתת לעצמי להרגיש טוב. אפילו בטוחה. שהטוב לא הולך
לשום מקום. לרצות משהו ולקבל אותו. להיפגע עד הסוף. להפסיק
להאשים את עצמי. לאט לאט. לנסות להיות חברה יותר טובה. להכריח
את עצמי לנפות. לסנן. לא כולם יודעים איך. לראות אותי ולגעת
בי. לא כולם מבינים מה זה אומר. לתת קרדיט כשאני מצליחה. לגעת.
לפתוח. לתת לחריץ לגדול. שיהיה לי אכפת. להרגיש נפסדת. עלובה.
בודדה. ולהרגיש שמחה. ושלמה. ואוהבת. לא לפחד לאבד. אם משהו
הולך ממני, תוך כדי פחד, הוא כנראה לא היה שלי מלכתחילה. אף
אחד לא שווה את זה. להפסיק לפחד. אני יכולה. להפסיק לתת לכל
דבר קטן לעצבן אותי. אנשים ישארו אנשים. מעט מאוד אנשים שווה
לנסות לשנותם. עומר לא אחד מהם. להפסיק להיאחז בגעגוע. לא
לחיות בעבר. ולא לחשוב הרבה על העתיד. ולא לספור. מיום ליום.
לנסות להנות מכל רגע. להפיק את המיטב מכל מצב ומכל אדם. להקשיב
יותר. להפסיק להילחם כל כך. להתחיל להילחם על הדברים החשובים.
לתת לעצמי להיסחף. להתאהב. לא לפחד. אנשים ילכו ויבואו. אני
תמיד אשאר בשבילי. להפסיק להיאחז בכל טיפת תקווה.

                  לצחוק יותר.