דיקלה סיני / הרהורים |
שעת צהריים מאוחרת פסים של אור קורעים את השמיים. הוא שוכב על שפת המיים ומהרהר בעולם. מחשבותיו נודדות אליה , אל שפתיה , אל טעם עורה אל ריח גופה אל רוך מילותיה אל דבש חיוכה. רוח גועשת בגלים , צבעים של בדידות נוסכים את הרקיע , השמש מאיימת כבר לשקוע ואז הוא לא יהייה עוד שם להרהר עליה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|