דיקלה סיני / הרהורים |
פסים של אור
קורעים את השמיים.
הוא שוכב על שפת המיים
ומהרהר בעולם.
מחשבותיו נודדות אליה ,
אל שפתיה ,
אל טעם עורה
אל ריח גופה
אל רוך מילותיה
אל דבש חיוכה.
רוח גועשת בגלים ,
צבעים של בדידות
נוסכים את הרקיע ,
השמש מאיימת כבר לשקוע
ואז הוא לא יהייה עוד
שם
להרהר
עליה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|