ענת ברשטיין / אלים |
ואלים פוגשת,
אפולו, זאוס, פוסידון
שמימיים, מלאי עוצמה וכוח,
עוצמה הממיסה
את השלג שלמטה,
כוח השובר
את הקרח לרסיסים,
ואני -
תמימה,
חסרת תעוזה
מרחפת במרחב הגדול
לא מעזה להתקרב,
פוחדת
מהקשיחות,
מהכוח,
מהעוצמה.
אפולו ניגש אלי
האל הנערץ
בקרב בנות התמותה,
גופו צח-
כשלג,
עיניו-
שקופות,
צלולות
כמראה לנשמתו,
כמים שלמטה,
לבו- טוב
לבן
מלא נדיבות,
רחמים, חמלה.
הוא מושיט לי ידו
אני מתנתקת מהענן,
ובבת אחת,
שנינו
מתמזגים עם העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|