מרטין קיאל / סרקאזם אלוהי |
אינני מצליח להבין
הבדיחות השחורות של אלוהים
ילד תם שואל מדוע
הוא מניף את אגרופיו אלי שמים
בחיים יש הרבה כאלה
אירוניות אלוהיות
כחיוך על פניו של זקן
ועל פניו ניכר סיפורה העצוב של המאה
אפיקים שנחרטו על לחייו בדמעות
יש אלוהים?
אנשי שררה בחליפות שחורות
מושכים בחוטים
ואנשים על חוט רוקדים
להם פתרונים ולנו שאלות
ואנו צועדים בשבילים
מאמינים במטרות
מקווים לטוב
הורגים בשם הצדק
ולא שואלים את השאלות
ברגע השקט
בין לחיצה על הדק וחבטה בבשר
נדמה כי אנו מבינים
לא כך הצדק ייעשה
אני תר ונכשל בשביל אל הפתרון
של דרכי אלוהים הנסתרות
אך הדרכים אינן כלל נסתרות
וגם לא אלוהיות
עשויות ידי אדם וסלולות בדם
הבט סביב
מה אתה רואה?
אישה
ילדה
זה עתה מלאו לה שש-עשרה
עומדת ברחוב תחת פנס
מבטה עסוק ובפניה דאגה
אני מביט אל השמיים
ורואה חידות בלתי פתורות
שתי השאלות
שכל אדם שואל את עצמו
הבט סביב שוב
וראה את הקצב
היכול אתה להרגישו?
היכולים שני לבבות לפעום כאחד?
בדלת הבית שבפינת הרחוב שמחה
ילד נולד אל העולם
ניחוח התמימות עוד לא מש
מדוע אנו שונאים?
הבט ימה
ראה שמי ערב
מוכתמים תולע
עצב מתוק
עוד יום עבר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|