לא נחתו עלי מקורות השראה בשבוע האחרון.
פשוט לא.
וזה די הפחיד אותי, שמקור השראה יכול ככה להיעלם.
איך זה קורה, בעצם? זה לא בסדר, באמת שלא.
חשבתי לפנות לממונים עליהם, אבל לא מצאתי אותם. גם לא בספר
טלפונים.
לא מצאתי מישהו שמגדיר את עצמו "אחראי מקורות השראה".
וזה די מעצבן, באמת.
התחושה הזאת באצבעות, הרצון לכתוב... אבל הדבר הזה, אותה
השראה, שמשפיעה עליך בצורה כזו או אחרת, פשוט לא שם.
באמת, חוסר אחריות.
בהתחלה חשבתי, שאולי כדאי שאני אהיה אחראית על המקורות.
אני ארכז אותן במקום אחד, ואחלק אותן לפי הצורך, לכל דורש.
אולי אני אשכיר אותן לפי שעות.
אבל לא מצאתי מספיק מקורות השראה מוכשרים לתפקיד, וזו היתה
בעיה.
כולם דרשו יותר מדי. חלק רצו שכר גבוה מדי, חלק רצו לעבוד מעט
שעות..
הסברתי להם, שלעיתים מקור השראה חייב להשאר אצל מישהו אפילו
כמה שעות ברציפות, מאחר והוא הבסיס ליצירה.
אז הם לא הסכימו, קמו, והתנדפו להם דרך הדלת.
ניסיתי למצוא מישהו אחר, שיקח את התפקיד במקומי. הרי זה לא
יתכן, שמישהו יזדקק להם, ולא יהיה לו מהיכן להשיג!
ולא מצאתי מישהו שיסכים.
פרסמתי מודעות בכמה עיתונים גדולים.
"דרוש/ה אחראי/ת מקורות השראה, לעבודה בשעות בלתי שגרתיות.
רצוי נסיון".
קיבלתי המון טלפונים, שרובם היו מוזרים למדי, או מאנשים שלא
הבינו את תוכן המודעה. ניסיתי להסביר להם בעדינות למה
התכוונתי, אך ללא הועיל.
היו גם המון טריקות טלפון, לאחר שהסברתי את תנאי העבודה.
ואז, לאחר חיפושים עמוקים וקשים, הגעתי למסקנה שאולי כדאי לא
לרכז את מקורות ההשראה, אלא פשוט לתת להם לרחף, בחלל המוח, אי
שם, בין התאים הפעילים והאפורים.
כן, זה יהיה קשה. ואפילו מאוד.
אבל לפעמים, מקור ההשראה יגיע אליך, לבד. והוא ימצא את הדרך,
וישאר שם, לכמה זמן שתרצה...