לעזאזל עם כל האחרים,
אף אחד מהם לא פזל אף פעם לכיוון שלי,
ובין כה לא איכפת לי,
גם אני אף פעם לא פזלתי לכיוון שלהם,
אפילו לא שלום, כלום,
אבל לא איכפת לי,
הם לא מטרידים אותי עכשיו,
למעשה הם אף פעם לא הטרידו אותי,
לעזאזל איתם שהתעלמו ממני.

לעזאזל עם כל החברים,
כל אלה שהיו קרובים אלי,
אני ידעתי שהם כאלה,
ועצמתי עין, אטמתי אוזן, שתקתי,
אבל לא עוד, לא איכפת לי גם מהם,
בדיוק כמו כל השאר,
הם נמוגו בעולם שלי,
לעזאזל איתם שהפנו לי גב.

לעזאזל עם כל אלה שהיו חשובים לי,
אלה שבאמת היה לי איכפת מהם,
שדאגתי להם, שהדירו שינה מעיני,
שחשבתי עליהם יום וליל,
שפגעתי בעצמי רק כדי שלהם יהיה טוב,
כל אלה לא יותר טובים מהשאר,
אותו דבר בדיוק,
ועכשיו, אני מביט דרכם,
לעזאזל איתם שבגדו בי.

לעזאזל איתך,
לא האמנתי שאני אגיע למצב כזה,
לא חשבתי שככה  אני אפול בגללך,
אחרי אותו ערב הרגשתי שזה מתקרב,
אבל היה מאוחר מדי, את לא כמוהם,
את שונה, אחרת, יש בך משהו חזק יותר...

לעזאזל איתי,
שהייתי כל כך תמים,
שכל כך רציתי להאמין בכולם,
שתמיד האשמתי את עצמי,
שהייתי שקוע ברחמים עצמיים,
שנתתי לך להביא אותי למצב כזה.

לעזאזל איתם שהתעלמו ממני,
לעזאזל איתם שהפנו לי גב,
לעזאזל איתם שבגדו בי,
לעזאזל איתך שהבאת אותי למצב כזה,
לעזאזל איתי...
שכל כך התאהבתי בך