כוכב סטלה / מתערטלת לך |
ובגובה רקיע מכונף
התענף בי.
כפרחי ליגוליפלורה
התחפר בי,
החלק לשונך בחריץ כותרתי.
בוא,
כי נמשך לבי אליך כמים,
הורק נחליך בשדות מוריקים
הסר מעלי כסות וסוגר
חסה בצל סודותיי הדמומים.
עד תכה בי שרש - בוא
עד בזך מלותיך תערטל את כסותי,
הלא תצטנפנה לשונות האש
והרי אדום בוכיים יעטורו.
בוא
הנח גופך העייף
על מצע יגוני
הרדם לצידי
עד תשכך תוגתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|