קיץ עיקש התמתח סביב תריסים,
אחז בחמה מעל לפדחתי באגרופים צהובים,
כאילו כדי לחוס עלי, כאילו ידע,
שהרקיע האטום ישתקף בי כבשלוליות,
חוץ אל פנים, פנים אל חוץ.
מחשבותיי שבנו קיניהן במאורות עיניו
לא ידעו דבר על גלגל העונות,
ובכל זאת, אוקטובר התגנב לעורקי
כגור חתולים חסר בית. נעץ ציפורניו וילל.
עם סתיו השלכתיהן אל הרוח
לחפש ארצות חדשות של חום, ותהיתי
מה ישאו במקוריהן כשיחזרו.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.