סתם סנונית / ירח חשמלי |
סופים להתחלות. מלותיה גמישות
כגיל שש עשרה נמס, בהיא, באני
בריכת אלכוהול
כשנסטיה מזכירה לי
לחיות זה לרוץ בזרועות פרושות
בשדה בניינים שעיניים מיתמרות בו כפרחים.
השמש קרובה כל כך
עד שנידמה שצריך רק לטפס
על קצות האצבעות ולהושיט את היד
כדי לקטוף
תופינים קטנים של אור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|