מכתם לעצמי, מכתם לעמי;
שומר-נפשו מהבלים ירחק
כי מחסה אין וצוק ידחק.
אדונים לי אין וטובתי אייה
(קדושים מלאה הארץ, מלאכים)
וישועה מניין נמצאנה.
תרבה עצבותי, עצבותם
אחר מהרו, מהרו לאן, היכן.
שפתיי חרבו, שפתותיכם
כוסי חלקי כחלקכם
בגורל גורלי גורלכם.
חבלים נפלו לי, אחרים,
נחלות הפכו, נחילים,
ייסורי כליותי בלילות ובימים.
מה תמיד אשווה לנגדי, אלוהי,
כבר נפלו לי חבלים, מתוך כבודי
אף בשרי פחת, איפה ישכון
לבטח (טבח) הנה בקשתי לבחון.
לשאול שאלתי כל הימים
הודע לא הודעת אורחות חיים;
נעימות נצח  -
תקיעת השברים.

(סימוכין : תהילים ט"ז)