היית חבר, חבר נאמן,
למרות שאני ממך יותר קטן,
אני ואתה ממש הכרנו לא מזמן,
והיום ששמעתי על כך היה מעונן,
הרגשתי עצב, הרגשתי כאב,
כאילו מתה לי חתיכה בלב,
כי אותך תמיד תמיד אחבב,
אני זוכר ששמעתי, הרגשתי כאב,
ניסיתי להדחיק אבל אתה לא יורד לי מהלב,
תמיד כפי שאזכור אותך,
היית כמו אח אוהב,
ואותך אני אזכור.
הייתה רק בן שלושים ושתיים,
וראיתי אותך בחיים רק יומיים,
אם הייתה אפשרות לפגוש
אותך שוב הייתי מספר לך
כמה בשביל כולם אתה חשוב.
ואני מקוה שאתה במקום בטוח,
ושלא ירד לך שם המצב רוח.


מוקדש לאמיר רוסו ז"ל