[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יודע מה? נסתדר. לי יהיה רצון טוב וידיים עובדות ולך יהיה כסף
וקסם גברי מחוטב. ולי שיער שחור שלא רואים שהוא צבוע. ולך שיער
מגולח למשעי כדי להסתיר בוספורוס-דרדנלים.
אז בוא נצטרף לתוכנית טלוויזיה - רצוי בפריים-טיים - ונעשה
מעצמנו צחוק ונתבדר על זה יחד. הרי ממילא לא אמצא לי בחור בן
שלושים פלוס-מינוס שנראה כמוך ושחושב כמוך בלי שמצלמה תהיה
נוכחת. ואתה? הרי כולן ייפלו בקסמיך בכל מקרה ואני אשב עם
הילדים בבית ואחכה לך - סטייל "בלדה לנאיבית" - שתחזור מהטיסה
או מהפגישה החושבה במשרד עם מחטף-בלונדינית בלתי-סיגניפיקנטית
(הרי חייבים להשגיח על אקצנט חצי מזרחי ושמינית מזרח-אירופאי
עבור הרקורד החברתי).
אז רגע, רגע... (סמוקת לחיים - רק החלק שלא כולל עיניים ומבט -
בתוך כפות נאות שמניקוריסטית זרקה בהן יד מאומנת) בוא נכיר לך
את החברים שלי והם יגידו עליך את מה שיש להם להגיד בפרצוף
ויתאכזרו אליך בשידור חי ואחר כך גם יגידו מה שחייבים להגיד
מאחורי הגב, מתובל בקצת אכזריות מערבית
תל-אביבית-כאילו-ניו-יורקית, כי אנחנו אנשי אוויר חופשיים כמו
הרוח שבמקרה מחוברים לקרקע ביותר מחוט אקראי אחד. אז... איפה
היינו? כן,כון, בחברים. בוא נחזור קצת לאחור ונראה שוב את הקטע
שבו הם יורדים עליך ובכלל יש לך מתחרה או שניים, כמקובל, שלא
תחשוב חלילה שאני קלה להשגה ושאין עליי קופצים.
כן, תכיר: זה החבר הטוב שלי מהתיכון (היינו צריכים להתחתן, אבל
אז עוד היתה בי נפש חופשית ויצר נדודים עמוק-שורשים) וזו החברה
הטובה ביותר שלי, שיכול היה להתרחש בינינו קטע, שגדעתי באיבו.
זה לא ממש נראה טוב בקורות החיים ומה אספר לנכדים?
בקיצור, הייתי צריכה לבחור והגיל שלי הוא כבר כזה שמתחילים
לספור בו ביציות בהקצבה ופרסום בכלל לא יפריע לי. מה קצת כסף
יכול להזיק בחשבון הבנק? והנה באת אתה והיית מוכן לעשות הכל
בשבילי וכל המדינה התאמצה כדי שלא תבגוד בי וכולם ראו אותנו
ברחוב והייתי מלכה שגם בכתה וצחקה במקומות הנכונים ואפילו עשו
עליי פארודיות לא-רעות (בידור שכזה! איך ההיא קלטה את האנפוף
שכל-כךף מאפיין אותי מהילדות, כשהייתי מלכת הכיתה).
אז איך נסיים? לך אמרת שקוראים...? ואני רציתי רק מאמר בן
חמישה עמודים בכל עיתון נשים אפשרי, כדי שאוכל להביט לאחור
בערגה ולספר לנכדים את העלילה הנכונה, המתוקנת:
"סבתא היתה אישה משוחררת ומשוללת דאגות עד שבא סבא לתוכנית
טלוויזיה -בשביל הצחוק, מיותר ציין - ועשה אותה לאישה שלו והם
חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה, מתחמקים מהמצלמות, כי המופע
כבר נגמר ומה בכלל מציקים להם?"

קדימון:

"זוהי גברת X. הקיץ הזה עומד להיות הקיץ שלה"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אגד"

כי מאתיים
שאהידים לא
טועים.



משרד הפירסום
"אחמד ובניו
ז"ל"


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/10/03 3:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת אברמסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה