היום אני מרגיש כאב, כאב חד מאוד בלב אתם בטח מכירים את זה
ולמי שלא מכיר שייקרא את הסיפור הזה טוב שלא יצטרך לעבור את מה
שאני עובר עכשיו.
הכל התחיל יומיים לפני תחילת הלימודים, אני עברתי מבית ספר דתי
לתיכון חילוני, מעולם לא דיברתי עם בנות ואף פעם לא היו לי
רגשות כלפיהן והחלטתי לעצמי שאני לא אנסה ליצור עם אף אחת קשר
מכיוון שאני אגיע למצב שאני בו עכשיו וזה כמו שהבנות אומרות
תמיד "מחר אני מתחילה דיאטה" והמחר הופך לשנה שנתיים ועשר
שנים.
היום הגדול הגיע ונכנסתי לכיתה, לא מכיר אף אחד / אחת, אף אחד
/ אחת לא מכיר אותי, נחמד חשבתי לעצמי, לא עברו יומיים והכרתי
אותה, מהכיתה כמובן, יפה, חכמה, לב חם, שמחה כל הזמן וקופצנית,
כנראה באותו רגע שראיתי אותה פשוט שכחתי לעצמי מה שהצבתי
לעצמי, לא יודע למה היא פשוט השכיחה לי אותו ואמרתי לעצמי אם
אני ארצה מישהי שתהיה רק היא והיא הייתה היחידה שהסכמתי לעצמי
לפתוח לה דלת.
עבר חודש הכרתי אותה ממש ממש טוב, אנשים אמרו לך על זה לפני
שיהיה מאוחר מידי הלכתי על זה אבל כנראה היה מוקדם מידי.
ובאותו רגע הכאב התחיל, חשבתי שאני אקח את זה בקלות, אבל לא.
לקחתי את זה בצורה הכי קשה שאפשר, אנשים אמרו לי יהיו לך עוד
הזדמנויות ואני כמו אידיוט הרסתי עוד ועוד, אותה אחת הסכימה
לפותח איתי 2 דפים חדשים ואת שניהם הרסתי, למה? אתם בטח שואלים
את עצמכם הנה אני אסביר לכם, רציתי לשכוח אותה ואיך עשיתי את
זה? ניסיתי למצוא בה דברים רעים כדי להראות לעצמי שהיא לא משהו
וכשלא מצאתי בה שום דבר רע, המצאתי דברים רעים וזה היה מאוד רע
וכשהאמנתי לדברים הרעים שהמצאתי התחלתי להתייחס אליה ממש בצורה
גועלית ופעמיים הרסתי את זה.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות, הכל חוזר כמו בומרנג, ישנתי בלילה
3 שעות מתוך 8 ואני ממש מוטרד, אני רוצה לבדוק היום אם הדלת
שפתחתי לה עדיין שמה, אבל אני כל כך מפחד שהיא לא שמה, אני
רוצה להמשיך לסבול כדי לזכור אותה תמיד, אבל אני רוצה להפסיק
להרגיש את הכאב, אני רוצה שהדלת תישאר שם, כי אני יודע שאם
הדלת תעלם, תעלם איתה כל אפשרות כלשהי לאהבה חדשה.
ואני חושב לעצמי היום, אם רק הייתי מקשיב למה שהצבתי לעצמי
בתחילת השנה לא הייתי מגיע למה שאני עכשיו, לא הייתי מגיע למצב
הזה, אנשים אמרו לי היא לא משהו, אנשים אמרו לי יהיו לך
הזדמנויות אחרות, אבל אני פשוט מרגיש שאני רוצה אותה עכשיו לא
עוד חצי שנה ולא עוד חודש עכשיו אני רוצה אותה, עכשיו אני עומד
לדבר איתה שיחה ארוכה, אחרי השיחה הזאת כל הכאב ייעלם אבל דבר
אחד אני עדיין אפחד לבדוק, אני עדיין אפחד לבדוק אם הדלת עדיין
נמצאת שם, אני עדיין אפחד לרדת ללב שלי ולבדוק אם הדלת שם. |
