יורגי ויינריך / מצפן של תקווה |
כל שניה מאחרת,
שובל זיכרון
שנבלע בהווה;
פתית שלג בודד
שנופל על הארץ
שקט מופתי
מצפון הרחוק מייבא.
נסעתי, טיילתי
לארבע רוחות השמיים
מחפש אחר הנשגב,
יעד אחד;
מצפן שהראה
את הדרך לאושר
החל מסתחרר
במרכז כף היד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|