[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אש אל
/
מלאך שלי.

הנערה הביטה על פניו בזמן שישן.
הוא נראה כל כך שליו, כל כך רגוע.
היא ידעה על מה הוא וויתר כדי להיות איתה.
היא המשיכה להתבונן בו מכניס ומוציא את האויר מראותיו כאילו
אין דבר יותר מרתק מזה בעולם.
עיניה סרקו את החדר, נרות לבנים האירו את הקירון במין ריקוד
קטן, צלליות הפמוטות הקטנים נראו כל כך גדולים על הקיר.
מחשבות רבות הציפו את מוחה בותו הרגע אך מחשבות וחרטות כבר היו
כל כך שרושות בה עד שבקושי שמה לב לכך.
היא הרימה את ידה והחליקה את נוצותיו הלבנות ואת שערות ראשו,
"מלאך שלי" היא אמרה בשקט.
השמש החלה לעלות מן המזרח כמו בכל יום, גוון של אדום כתום זוהר
החל לעלות שוטף לאט לאט את החדר באור בוהק, הגוון הצהוב יותר
החל להתערבב עם האדום והחל להיות כל כך זוהר עד כי לא היה ניתן
לראות יותר את השמש עצמה, בדיוק כמו בכל יום.
אך איכשהו הפעם נראה היה כאילו הכל שונה, כאילו משהו שהיא עשתה
לא רק הרעיד את ממלכת גן עדן אלא גם הרעיד את העולם הזה.
יא כמעט ויכלה לשמוע את קריאות השופר קריאות הצער של אחיו.
ידה אחזה בחוזקה אחת בשניה רק כדי לקבל את התחושה שהיא לא
לבד.
היא החטיאה מלאך  זה היה ברור לה וגם היה ברור לו מן הסתם.
עוד נפיל נרשם בספר החיים הגדול.
האם הוא באמת ישתנה?!
ליבה החל לדפוק בפראות מחכה לרגע שבו הוא יפתח את עיניו, ברגע
שיעשה זאת היא ידעה שהיא תוכל לדעת אם הוא אותו המלאך אשר בו
היא התאהבה או שזה מישהו או משהו אחר, משהו נורא אשר נוצר
מהיופי והרוע של האהבה שלהם.
שוב הדמעות הציפו אותה, מאז שהכירה את המלאך שלה לא חוותה
בטיפה אחת מהאושר שחשבה שתזכה לו אם היא תכיר מלאך באחד מן
הימים.
כמובן שזלגו גם דמעות של אושר מעיניה מידי פעם אך לרוב היו
אילו דמעות של עצב, עצב אשר הכביד עליה כל כך עד כדי כך שלא
יכלה לסבול יותר את הכאב.
היא בצעה את החטא הגדול ביותר שיכלה אי פעם לעשות וידעה שהיא
תשלם על כך.
הצפייה להתעוררותו הפכה להיות בלתי נסבלת!
וכמובן שלא יכלה להעירו,המכט השליו שבעיניו גרם לה לסגל בכל
פעם שאפילו חשבה על הראיון של להעיר אותו אפילו ב"טעות".
היא נתנה בו עוד מבט והחלה להתקרב אל החלון כדי לנשום אוויר
צח.
היא פחדה להציץ אחורה פחדה לראות שוב את החטא אשר אותו היא
משאירה על מיטתה.
היא ראתה מבחוץ את הציפורים עפות ואת האנשים ממהרים למטה כמו
נמלים אשר מחפשות כל כך מה לעשות ולא מוצאות דקה אחת של שקט.
רגליה נגעו במרפסת, "זה הזמן לבדוק אם לי יש כנפיים" חשבה
לעצמה.
היא עצמה את עיניה בחוזקה, אוזניה נאטמו עד כדי כך שלא יכלה
לשמוע את הסירנה של המשטרה ומכבי האש ואת צרחות האנשים אשר
עומדים שם למטה: "היא הולכת לקפוץ אוי אלוהים אדירים היא הולכת
לקפוץ!", נראה היה כאילו היא עומדת שם שנים.
זינוק אחד, זינוק אחד והכל נגמר!
האויר הקר מילא את פניה שערה התעופף לכל הכיוונים
גופה הטלטל ולכמה שניות היא הרגישה חופשיה קלה מהאוויר...
בת אל מוות.
חבטה נשמעה על ריצפת האספלט הקרה, כמה בכיות, צעקות וקריאות
עזרה
ולאחר מכן שקט... שקט נצחי, אותו השקט אשר המלאך חווה בזמן
שישן שם במיטתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שישן עם
בתולות שלא
יתפלא שהוא קם
עם כאב ביצים


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/01 8:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אש אל

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה