[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד יובל
/
שתי אצבעות מצידון

חייל לבנוני שוכב לו בשדה הקרב,
ואני לוקח סכין ועושה אותו נכה.
יש לי התחייבויות קודמות, את יודעת,
אפילו שכל חייו חייל האויב יבכה.

ואת ממזרה סדיסטית יושבת בביתך,
צופה בטלוויזיה, סתם איזה חידון.
רק מחכה שאני אחזור ואביא מבוקשך,
שתי אצבעות מדממות מצידון.

אני מצלצל בפעמון, בודק את הסחורה,
והאצבעות בכיסי, משאירות כתמי דם.
אני חושב על איך עשית ממני כלב מאולף,
פעם אני עוד הייתי בערך בן אדם.

את פותחת שמחה, מחבקת ומנשקת,
שואלת "הבאת?" ואני מהנהן.
את לוקחת אותן מכיסי ובורחת,
ואני רק חושב "לפחות הלילה אזיין".

ועכשיו בקופסת קטיפה ליד מיטתך,
מונחות להן שתי אצבעות מצידון.
תמיד אהבת שירים ישראליים ישנים,
רק חבל שלא הבנת אותם נכון...

הרהורי חרטה
על שתי אצבעות מצידון....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.

אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.




אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/03 23:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה