ברוקן סואל / גניחה |
אני גונחת לו באוזן,
הוא מתענג,גם הוא
גונח.
אני שוב גונחת לו באוזן,
הפעם כלום,הוא לא גונח
ולא נהנה.
כל גניחה מרחיקה אותי
יותר ויותר,
הוא אומר שזה נגמר בנינו.
פעם זה היה מה שעשה
לו את זה,
היום זה גם,רק לא שלי.
החלום שלנו היה להיות
לנצח לעולם.
אך כמו שהגדול אמר
"למה לחיות את החיים מחלום לחלום...
ולפחד מאותו היום שבו החלום יגמר?"
"היום זה היום שבו החלום נגמר"
החלום באמת נגמר,
לא נותר למי לגנוח,
נותר לי רק אותו לשכוח.
סופו של כל חלום הוא להיגמר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|