דמעותיך נספגו בחולצתי,
ביחד עם דמי,
דמי ההופך לקר.
שיערך מתנדנד
מעל גופתי
הלבנה.
צעקותיך אינן
נשמעות,
ואין להן תשובה.
יושב אתה בחדר
חשוך ופניך ליד
הגופה,
אם רק יכולתי
לחזור.
אם רק יכולתי לא לסבול.
אך כאב בליבי
נשאר גם לאחר מותי.
אני, אבודה, בודדה.
וכך תישאר גם אתה.
כי גם אתה הלכת בדרך
הלא נכונה.
דמך מתמזג עם דמי,
שכבר הספיק להתקרר.
החלום לא יתגשם,
ולא נהיה ביחד.
מוות זה לא הפיתרון,
ואנו לא נהיה ביחד,
מוות, זאת סתם עוד חידה,
שגם לה אין תשובה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.